"עמידר" החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' המוטראנות היוונית הקאטולית ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת הנתבעת לביטול פסק דין שניתן על ידי, בהעדר הגנה, ביום 22.11.09, בנוגע לרישום נכס מקרקעין הידוע כחלקה 14 בגוש 10827 ועליו בנוי בית ובו 4 יחידות דיור (להלן: "הנכס"), כבית משותף, בפנקס הבתים המשותפים.

2.בתובענה שהגישה המשיבה בתיק זה, עתרה המשיבה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו, חרף אי שיתוף פעולה של המבקשת, הרשומה כבעלים של 1/4 מהנכס, תורשה רשות הפיתוח, הרשומה בלשכת רישום המקרקעין כבעלים של 3/4 ממנו, לרשום את הנכס כבית משותף, בפנקס הבתים המשותפים וזאת - באמצעות המשיבה.

3.כתב התביעה הוגש ביום 7.4.09 ומאז הוגשו מטעם המבקשת שתי בקשות להארכת המועד להגשת כתב הגנה, אשר נעתרו. המועד האחרון להגשת כתב הגנה, על פי בקשת המבקשת והחלטתי מיום 2.11.09 (בבקשה מס' 3), היה 31.10.09 ואף נכתב בהחלטה, כי לא תינתנה ארכות נוספות.

לאחר שעד יום 22.11.09 לא הוגש כתב הגנה, הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין, בהעדר הגנה ובאותו יום ניתן פסק דין כמבוקש.

4.המבקשת טוענת, כי נפלו בפסה"ד פגמים המצדיקים ביטולו מחובת הצדק ובכללם:

א.אין למשיבה כל מעמד באשר היא אינה רשומה כבעלת זכויות בנכס, אלא רשות הפיתוח.

ב.התובענה אינה ראויה להידון, באשר היא מהווה נסיון לעקוף את הוראת סעיף 42 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), הקובע את הדרך לרישום בית כבית משותף ומחייב קבלת חוו"ד המפקח על רישום מקרקעין.

ג.היה על המשיבה להגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, ע"י רישום הבית כבית משותף ומאחר שמדובר, למעשה, בפירוק שיתוף, הסמכות לדון בתובענה מסורה לבימ"ש השלום.

5.כן טוענת המבקשת, כי סיכויי ההגנה גבוהים, שכן מעיון בסעיף 5 לכתב התובענה עולה, שהמשיבה (בשם רשות הפיתוח), מכרה את חלקה היחסי בדירות לצדדים שלישיים, אשר את רישום זכויותיהם היא מבקשת להסדיר, בעוד שהשיתוף בחלקה טרם פורק ובמצב כזה, אין תוקף לעסקה בחלק ממקרקעין.

6.לענין אי הגשת כתב הגנה במועד טוענת המבקשת, כי הצדדים ניהלו ביניהם מו"מ ישירות, ללא עורכי הדין וכי סוכם ביניהם שתינתן ארכה נוספת למיצוי המו"מ, אולם במקום להמציא את כל המסמכים הדרושים וליצור קשר עם ב"כ המבקשת, בחר ב"כ המשיבה להגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

7.המשיבה מתנגדת לבקשה לביטול פסה"ד ובכל מקרה מבקשת היא, כי גם אם יבוטל, תחוייב המבקשת בהוצאות.

לטענתה, היא מנהלת את הנרכס מזה שנים לאל כל התנגדות מצד המבקשת והיא אף מוסמכת לפעול ולהגיש את התביעה מטעם מדינת ישראל ובתור סוכן מוסמך של מינהל מקרקעי ישראל, בשם רשות הפיתוח.

מצד אחד טוענת המשיבה (בסעיף 9 לתגובתה), כי סעד של פירוק השיתוף אינו אפשרי ומנגד טוענת היא (בסע' 12 לתגובתה), כי מסעיפים 3, 5 7-9 לכתב התביעה עולה שמדובר בתביעה לפירוק שיתוף.

8.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, סבורה אני שיש להיעתר לבקשה ולבטל את פסה"ד ובנוסף – יש להעביר הדיון בתביעה אל בימ"ש השלום.

9.ראשית, המשיבה אינה מכחישה את טענת המבקשת לפיה נוהלו מגעים בין הצדדים. אמנם, המגעים נוהלו לא עם בא כוחה של המשיבה אלא עם פקידי עמידר ואכן יש פסול בכך, אולם, עם זאת, לאור כך שהגשת כתב הגנה התעכבה בשל מגעים אלה, יש לאפשר למבקשת את יומה בביהמ"ש.

אומר גם, כי לא מצאתי ממש בטענת המשיבה לפיה קיומם של דיירים מוגנים בנכס מונע רישום בית משותף בדרך הרגילה.

10.בנוסף - הסעד המתבקש בתביעה הינו הצהרה לפיה ניתן לרשום צו בית משותף. רישום בית משותף הינו, למעשה, דרך של פירוק שיתוף במקרקעין. לפיכך, נכונה טענת המבקשת לפיה הסמכות לדון בתובענה מסורה לבימ"ש השלום ולא לביהמ"ש המחוזי. גם נימוק זה, כמו גם הצורך בחוו"ד המפקח, יש בו כדי להצדיק ביטול פסק הדין והעברת הדיון בתביעה אל בימ"ש השלום.

11.לפיכך אני מבטלת את פסה"ד שניתן על ידי ביום 22.11.09 ומורה על העברת הדיון התובענה אל בימ"ש השלום בחיפה.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בימ"ש המחוזי בחיפה.